תכנונים זה דבר נהדר ואז באים הילדים ויש להם צרכים, דרישות/בקשות, אהבות וחיים משלהם.
תכנונים זה דבר נהדר ואז באים הילדים ויש להם צרכים, דרישות/בקשות, אהבות וחיים משלהם.
סופ"ש – אמא ושלושה בנים. (אבא שלהם בחו"ל;).
הכל היה מתוכנן לפי שעה, עד שהבטן של הבכור רצתה אחרת. וירוס בטן קטן התעורר לפנינו (4:00) ושיבש לנו בגדול את כל התוכניות, הציפיות והחוויות לסופ"ש הזה בצפון.
טיול מים.
לאות הזדהות (ככה זה עם אחים…) הבטן של הסנדוויץ הצטרפה לתזמורת.
נורא רציתי וחיכיתי לטיול הזה. גם הם.
בדיוק כאן נכנסת השיחה הרגשית. סיפרתי להם איך התכוננתי ומה קניתי לטיול, גם הם התכוננו והכינו דברים. שיתפתי אותם במה שאני מרגישה – אני נורא מאוכזבת, ממש רציתי שנטייל יחד, אבל לפעמים התוכניות שלנו משתנות. הקשבתי גם להם.
מה הם מרגישים בקשר לביטול הטיול.
חשבתי על המסר – מה אני רוצה שילמדו אודות גמישות.
"בדיוק כאן נכנסת השיחה הרגשית. סיפרתי להם איך התכוננתי ומה קניתי לטיול, גם הם התכוננו והכינו דברים. שיתפתי אותם במה שאני מרגישה – אני נורא מאוכזבת, ממש רציתי שנטייל יחד, אבל לפעמים התוכניות שלנו משתנות.
הקשבתי גם להם. מה הם מרגישים בקשר לביטול הטיול.
חשבתי על המסר – מה אני רוצה שילמדו אודות גמישות."
זה באמת נורא מבאס שככה נראה הסופ"ש. במקום טיול כייפי עם חברים, יש לנו המון בית, טלוויזיה, אמבטיות להורדת חום ושירותים.
הילדים המתוקים מבינים, נותנים לאח שלהם את השקט שהוא צריך בשביל להבריא.
פחות צריכים אותי – כי עכשיו אני איתו (קופצת לכל פיפס ותזוזה שלו).
מה איפשר להם לעשות את זה ולקבל?
ההבנה שהם חלק, אנחנו מדברים בשפת הלב. לומדים להשמיע. לומדים להקשיב
וכך, תוך כדי שינוי שלנו, נלמד כאן שיעור על זרימה.
שבת שלום ומבריאה